"אורטה עבורי היא המקום היפה ביותר בעולם"
כך כתב השחקן ובמאי הסרטים האוסטרי קרל היינץ שרות' על העיירה אורטה סן ג'וליו.
ובאמת, קשה שלא להתאהב ביפהפייה הציורית החבויה למרגלות האלפים, על שפת האגם הפיימונטזי המהלך קסם על כל רואיו ומבקריו.
אגם אורטה (Lago d’Orta) הוא המערבי ביותר מבין אגמי צפון איטליה.
האגם קרוי גם לאגו די סן ג'וליו, על שמו של הפטרון הקדוש שעל פי האמונה ייסד את המקום.
האגדה מספרת כי בשלהי המאה ה-4 הגיעו לחופי האגם שני אחים, ג'וליו וג'וליאנו, במצוות הקיסר תאודוסיוס.
השניים הקדישו עצמם לניתוץ מקומות הפולחן הפגאניים ובניית כנסיות במקומם.
ג'וליו הותיר את אחיו בגוצאנו (Gozzano) הסמוכה, להקים את הכנסייה ה-99 במספר, ותר אחר מקום ראוי בו יכונן את הכנסייה ה-100. המקום בו בחר היה האי הקטן המתנשא בלב האגם.
משלא מצא סירה פרש ג'וליו את גלימתו על פני המים ושט עליה עד שהגיע לאי.
ג'וליו פטר את המקום מן הדרקונים והנחשים שאכלסו את האי (אלגוריה לאמונות הטפלות הפגאניות), והניח את יסודות הכנסייה בנקודה בה שוכנת כיום הבזיליקה.
מבין הרבים שנשבו בקסמו של האגם ובחרו להימנות על 1200 תושביו
היו אם כן השחקן קרל היינץ שרות' (Carl Heinz Schroth) והרקדן ז'רמינל קאסאדו (Germinal Casado) .
קרל היינץ שרות' (1902 – 1989)
בין השנים 1931 ל-1989 הופיע שרות' ב-60 סרטים וביים כשבעה סרטים.
השחקן המחונן יליד אינסברוק שבאוסטריה הגיע לאורטה בשנות ה -70 והתגורר על שפת האגם.
פרנסי העיירה הנציחו את דמותו של שרות' בפסל ברונזה שיצק הרברט א. קובלר (Herbert A. Kübler).
פסל הצייר (Il pittore) ניצב בגני וילה בוסי על שפת האגם, בחצר האחורית של בית העירייה (Villa Bossi).
שרות' מתואר כשהוא מתבונן באגם המרהיב, בעודו מצייר על גבי כן ציור פעור את "התמונה המושלמת".
קרל היינץ שרות' בסדרת הטלוויזיה הגרמנית ג'אקוב ואדל
ז'רמינל קאסאדו (1934-2016)
יליד קזבלנקה שבמרוקו, בן להורים ממוצא ספרדי.
נקודת המפנה בחייו הייתה כשהגיע לפריז עם הוריו לצפות בבלט ב- Jeunesses Musicales de France (הנוער המוזיקלי של צרפת)
בעידודה של אמו מחליט קאסאדו ללמוד מחול ולהפוך לרקדן בגיל 18.
קאסאדו מצטרף למגמת האמנות בבית הספר המקומי בקזבלנקה ובמקביל נוטל שיעורים פרטיים בריקוד.
בהמלצת מוריו, עובר קאסאדו לפאריז בירת צרפת וממשיך בלימודי המחול.
את הופעת הבכורה עורך קאסאדו בשנת 1955 בלהקתו של פול גובה (Paul Goubé).
בשנת 1957, חובר הרקדן המוכשר לכוריאוגרף המפורסם מוריס בז'אר (Maurice Béjart) והופך לאחד מעמודי התווך של הלהקה.
עם הקמת "בלט המאה ה-20", הקריירה של קאסאדו מקבלת תנופה עם עשרות מופעים שידהימו את העולם.
נקודות השיא של קאסאדו היו בפולחן האביב (1959) ובמופע האירוטי שייצר בז'אר לבולרו של ראוול (1961).
במקביל מוכיח קאסאדו כשרון רב בעיצוב תלבושות ודקורציה ואפילו זוכה לשתף פעולה עם סלבדור דאלי.
בתום קריירת מחול נהדרת מחליט ז'רמינל קאסאדו להתמסר לכוריאוגרפיה, עיצוב במות ותלבושות והפקת אופרות ליריות ומחזות זמר.
בשנת 1977 מייסד קאסאדו את להקת הבלט דנזה ויווה (Danza Viva) בעיר קרלסרוהה שבגרמניה שם הוא מתגורר עד 1998. מופעיו של קאסאדו מככבים על במות העולם והוא זוכה בעיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית הגרמנית.
ז'רמינל קאסאדו מככב בפולחן האביב של איגור סטרווינסקי
ז'רמינל קאסאדו לצידה של דוסקה סיפניוס המהפנטת בבולרו של ראוול
לאחר קריירה עשירה ורבת שנים מחליט קאסאדו לבלות את אחרית ימיו בעיירה אורטה סן ג'וליו.
קאסאדו כותב ומבלה שעות שחייה רבות באגם הפסטורלי סמוך למפרץ באניירה.
בשנת 2016 כשהוא בגיל 81 נדם ליבו של הרקדן הקשיש.
העיירה אורטה הנציחה את דמותו בפסל ראש (פרוטומה) מעשה ידי האמן המקומי גילברטו קארפו.
פסל הברונזה של קאסאדו מונח אף הוא בחצר האחורית של גן העירייה, סמוך לגדות האגם הקסום אותו אהב.
אורטה סן ג'וליו רובה ככולה מיועדת להולכי רגל, ומסיבה זו היא ידידותית נעימה ושקטה.
העיירה מתאפיינת ברחובות צרים ומרוצפים, המטפסים בחלקם במעלה הגבעה וחובקים כיכרות קטנות.
הכיכר המרכזית בעיירה היא פיאצה מריו מוטה, הקרויה בשמו של פרטיזן מקומי שנהרג בפעולה נגד השלטון
הפאשיסטי במלחמת העולם השנייה)
מן הכיכר הרחבה ניתן לצפות באגם ולשוט לאי הקטן והיפה סן ג'וליו.
מומלץ בהחלט לשוטט ברחובות הציוריים ולהעיף מבט על הבתים והמסעדות הקטנות והטיפוסיות.
אהבתם? אשמח לשיתופים